יהוד שלי

הבלוג של ליאור גלבוע

קולנוע צילום: philld

הקולנוע של יהוד

אני יכול להעיד על עצמי, שאני לעולם לא מוותר לאף אחד שמנסה להתעמר בי. לא משנה כמה הוא יותר חזק ממני, הוא ידע שיקבל קרב אדיר, וכן ידע שאם הוא מחפש פראייר, הוא טעה בכתובת.
העניין הזה התגבש אצלי בערך בגיל עשר, בסוף שנות השבעים.
באותה תקופה פעל הקולנוע ביהוד במתכונת "חמש, חמש,חמש".
בכל ביום חמישי הוקרן סרט, בשעה חמש, בחמש לירות.

קראו עוד »
איש עם קרחת צילום: Gage_Skidmore

הקרחת של המורה גל

במשך שנים רבות היה רק שריף אחד ובלתי מעורער בבית הספר היסודי מאוד על שם "דוד רמז". מדובר בסגן המנהלת, שהיה ידוע יותר בכינויו – "המורה גל".
אדם יקר, עם לב זהב, גוף קטן, אבל אישיות ענקית.
המורה גל היה מומחה לחקלאות, מה שעזר לו לגדל כוסברה ונענע בגינת בית הספר, אבל זה לא עזר לו לגדל אף שיערה אחת על הראש.

קראו עוד »
ד"ר פויר והאחות מינה קופת חולים כללית

הזריקה של מינה

אימא שלי, מינה גלבוע, הייתה רוב חייה אחות בקופת חולים כללית ביהוד. יום אחד היה לי דין ודברים קשה עם אשתי, שתחיה. הלכתי אצל אימא

קראו עוד »
חרדי_חובש_שטריימל צילום: כיכר השבת

אהבה חרדית

סיפור אישי משעשע עם ניחוח יהוד…
מאיר יעקובי ואני (שם בדוי) היינו חברי נפש עד שבגיל שתיים עשרה הוא פשוט נעלם לי ביום אחד.

קראו עוד »