המורה נחה

כלת פרס החינוך הארצי בבית נשיא המדינה אפרים קציר, 1978 .

מורה, מנהלת ומנהיגה שדבקה באהבת האדם כערך עליון.

ייסדה וניהלה מוסדות חברה וחינוך יהודיים בפולין, רוסיה ובישראל.

מראשי מקימי מערכת החינוך ביהוד.

ייסדה וניהלה את בית ספר "לנערות ולנערים עובדים" ואת בית ספר "רמז".

1914 – נחה נולדה  ליוספה ויהושוע סידרנסקי בכפר פולונסק שליד העיירה רוז'נה בפולין, (כיום בלארוס). בחפשם אחר השכלה ראויה, עברו ההורים וששת ילדיהם לעיירה רוז'נה בה היה בית ספר ובהמשך קבעו מושבם בעיר סלונים. נחה סיימה את בית הספר התיכון 'קוניצה' – בית ספר פרטי יהודי בו למדו תנ"ך,עברית ומקצועות פולניים כגון היסטוריה פולנית, ספרות פולנית ועוד.

נחה ממשיכה ללימודי  הוראה בסמינר העברי 'תרבות' בעיר וילנה.

1936 –נחה  מקבלת תעודת הסמכה ועוברת לגור אצל דודתה בלחבה ומשמשת מורה במקום.

1937-1941-  סלונים. ניהול בית הספר היהודי לבנות 'בית יעקב'.

אביה נפטר ממחלה קשה. נחה נישאת לגלפנד, בן לחבה  מורה ומנהל בית ספר 'תחכמוני'.

בשנת 1939 פולש הצבא הגרמני לפולין, סלונים הופכת להיות חלק מרוסיה.

1941-1944 – נחה ומשפחתה (אביה נפטר ממחלה קשה)  בורחים לעומקה של האימפריה הסובייטית אל עבר יבשת אסיה – אוזבקיסטאן. הם נשלחים לסופחוז חאג'אבד.

נחה משמשת מורה ובהמשך מפקחת על בתי הספר הרוסיים באיזור. פעילה בקהילת הפליטים היהודים והלא יהודים ונבחרה להיות נציגתם בפני אירגוני ההצלה שהגיעו למקום.

1944-45 –  תום המלחמה. שיבה לסלונים, כאב ונהי על קהילה שחרבה. ממשיכים לוולבז'יך. נחה ואחותה מורות בבית הספר 'לוחמי הגיטאות' ששפת ההוראה בו עברית. הילדים; ילדי פליטים, ניצולים וילדים שהוסתרו אצל משפחות פולניות.

1950   –  עליה ארצה והתיישבות ביהודיה היא יהוד. נחה מקימה את ביתה עם הרמן אהובה. בהמשך תיוולדנה הבנות שרה וטובה.

נחה מקימה בית ספר ממלכתי א' – לימים בית ספר 'רמז' ומנהלת אותו שנים רבות. בהמשך מקימה בית ספר ערב לנערים ולנערות עובדים, ריכזה חוגים להורים בהם לימדה אותם את

את השפה העברית.

1978  – מקבלת את פרס החינוך החינוך הארצי בבית הנשיא (מהנשיא אפרים קציר).

1981  – פורשת לגמלאות.

1982-87 –מתנדבת בספריה העירונית בתל אביב בליווי תלמידים ומשפחות.

רחוב המורה נחה ממוקם מחבר את רחוב תאנה עם רחוב חזנוביץ

קישורים חיצוניים: