היסטוריה של יהוד מ-1948

היסטוריה של יהוד מ-1948

יהוד שוחררה פעמיים

פעם על ידי חיילי האצ"ל בכ"ה בניסן, תש"ח 4/5/48, אך הערבים שבו והשתלטו עליה.
פעם נוספת, במבצע "דני", ג' תמוז תש"ח, 10/7/48

שחרור יהוד על ידי האצ"ל:.
בשחרור יהוד השתתפו שלוש מחלקות משלושה בסיסים של האצ"ל: פתח-תקווה, רמת גן ובני ברק.
הכוח מנה כ-200 לוחמים בפיקודם של "ישי"-צבי קניג, "זאב"-מנחם שיץ, ו"יואב"-יהודה אפירון.
הציוד שנלווה לכוח זה כלל מכונת ירייה, מרגמה, מקלעים, תת מקלעים וכן שני משוריינים.
על מהלך השחרור מספר "שין", מחיילי הכוח:
"בארבע לפנות בוקר התקדמנו בשלושה טורים לקראת הכפר. תנועתנו הייתה תנועת מלקחיים ההולכים ונסגרים, תכסיסנו היה פשוט מאוד, תכסיס ההסחה, ופעולת איגוף מפתיעה.
משהו דומה למשחק שחמט. באים בערמה על היריב וכובשים את "המלכה"…אך מסתבר שיש הבדל בין הלכה למעשה. לא קל לזחול שמונה מאות מטרים על הידיים והרגליים כשלגופך מחובר מטען כבד, אשר חייב לפעול פעולה מהירה. לא קל להתקדם במהירות עם "הברנים" החייבים לדפוק בלא הפסק.
טור אחד, ששכן חבוי בפרדס של צד מזרח, המטיר אש על העמדה הקדמית של האויב. בין היהודים לערבים חצה שדה פתוח. התקפת המחץ עלתה לנו בהרבה קורבנות. ירינו ולא התקדמנו במשך שעות ארוכות. כאן בפרדס נפל מפקד היחידה שלנו…"

שחרור יהוד על ידי צה"ל:
שחרור יהוד במסגרת "מבצע דני", התקיים ב-ג' בתמוז תש"ח, 10/7/48.
במסגרת מלחמת העצמאות יצא צה"ל במבצע גדול וחשוב שנקרא: "מבצע דני". המבצע נקרא על שם דני מס, מפקד מחלקת הל"ה, שנפלה בדרכה לגוש עציון.
מטרתו של המבצע הייתה להסיר את האיום מעל ת"א ובנותיה על ידי שחרור לוד ורמלה, ולפרוץ את טבעת החנק מעל ירושלים על ידי שחרור לטרון ורמאללה.
במבצע הופעל אגד כוחות רב חטיבתי בפיקודו של יגאל אלון, מפקד הפלמ"ח. כוחות המבצע כללו את היחידות הבאות: חטיבת "הראל" בפיקודו של יוסף טבנקין, חטיבת "יפתח בפיקודו של מולה כהן, "חטיבה 8" בפיקודו של יצחק שדה, גדוד מחטיבת "קרייתי" וגדוד מחטיבת "אלכסנדרוני".
את הישוב יהוד הצליחו לשחרר ללא קרב.

יהוד אחרי 1948
יהוד יושבה על ידי אוכלוסייה יהודית על חורבותיו של הכפר הערבי יהודייה, לאחר בריחת תושביה הערבים בשלהי מלחמת העצמאות, אוקטובר 1948. האוכלוסייה שהתיישבה במקום הייתה ברובה המכריע ממוצא טורקי, בעיקר מאיזמיר ומאיסטנבול, רובם דיברו לאדינו. הם התאקלמו במהירות בארץ, חיפשו עבודה, רבים עבדו כסבלים, כפועלי בניין, עסקו במסחר בישוב, ולא בחלו בשום עבודה. הם דאגו לחינוך הדור הצעיר, בתחילה הייתה כיתת לימוד אחת שהכילה את כל הילדים מגיל שש ועד גיל שתים עשרה . בית הספר הראשון ביהוד היה בית ספר "מזרחי" לימים בית ספר "במעלה", הם שמרו על המסורת שלהם, על מנהגי האבלות, על מנהגי השמחה, התרבות, שפת הלאדינו והאוכל והיו גאים בעצמם.

עולים מטורקיה מגיעים למרכז יהוד, צילום: זולטן קלוגר, לע"מ

עולים מטורקיה מגיעים למרכז יהוד, צילום: זולטן קלוגר, לע"מ

בשנת 1950 הוכרזה כמועצה מקומית ראשונה לאחר קום המדינה.
אז הגיעו עולים מתימן וניצולי שואה מפולין (ובעיקר ממחוז ביאליסטוק) שהקימו ישוב נפרד בשם ביאליסטוק שלאחר מכן חובר ליהוד. שמותיהם של הכפר הערבי והיישוב היהודי שהוקם על חורבותיו משמרים את שמו של יישוב ששכן במקום, בגבול נחלתו של שבט דן בקרבת נחלת שבט יהודה (ספר יהושע יט, מה).

נוסף על בית הספר "מזרחי" הוקם בית ספר נוסף בשנת 1950 בשם "בית ספר כללי". כמה שנים לאחר מכן הוקם בית ספר נוסף בשם "הסתדרות" לימים בית ספר "יהודה הלוי.
באותה תקופה לא היה חשמל בישוב. נפט, קרח, חלב חולקו ע"י עגלונים שהיו עוברים בישוב ומודיעים על הגעתם באמצעות משרוקיתץ. הצרכנייה הראשונה, בבעלות חסיה, הייתה ליד ברז המים בכניסה ליהוד.

בשנת 1995 הוכרזה יהוד לעיר‏. מתחילת שנות התשעים הגיעו ליהוד למעלה מ – 800 משפחות עולים, רובן מחבר העמים לשעבר. כ- 30 משפחות מאתיופיה. יהוד-מונוסון מונה כיום כ-27,000 תושבים בכ-7800 משקי בית.

לעיר אזור תעשייה מפותח, בו מצויים, בין השאר, מפעלי מבת של התעשייה האווירית וחברת ההי-טק הבינלאומית HP בעיר מצוי גם בית הספר תיכון מקיף יהוד, המשרת את האזור והמנקז אליו את תלמידי יהוד, נוה מונוסון, סביון, גני יהודה, מגשימים, בני עטרות, בית אריה, עלי זהב, רינתיה, מזור, כפר טרומן ועוד.

ראשי הישוב
אברהם גירון (נציג ועד התושבים – מינוי) – 1948 – 1951
אברהם אלטלף (ראש מועצה) –  1951 – 1961
סעדיה חתוכה (ראש מועצה) –  1961 – 1985
מרדכי ליניק (ראש מועצה) –  1985 – 1993
שלמה בקשי (ראש מועצה/עיר) –  1993 – 1998
עוזי מאיר (ראש עיר) –  1998 – 2003
יוסי בן דוד (ראש עיר) –  2003 – 2013
יעלה מקליס (ראשת עיר) –  2013 -היום

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים