יהוד שלי
אברהם אלטלף עם המיקרופון והמורה נחה

אברהם אלטלף

אברהם אלטלף ז"ל

אברהם אלטלף ז"ל

נולד  באיזמיר שבטורקיה והתחנך במוסדות חינוך יהודיים בעיר. היה מחובר לרבני העיר וקיבל מהם ידע רחב בתורה וביהדות. בשנות העשרים של המאה ובשל מגפות שפשטו בעיר, עבר עם הוריו ואחיו לעיירה אורלה הסמוכה לאיזמיר.
מצעירותו גילה כושר מנהיגות וידע טכני וחקלאי והיה מראשי ומנהיגי הקהילה. שאף להרחיב את ידיעותיו ובאין דמויות רוחניות במקום מושבו, פיתח כשרונות אוטודידקטיים באמצעות כל ספר שנזדמן לידיו.
ב 1928 נשא את רעייתו אסתר לבית חודרה, אשר עברה למקום מגוריו באורלה ועסק בייצור נעלים מחד ובחקלאות וגידול כרמים מאידך וזאת כהכנה ובסיס לרצונו לעלות לארץ ביחד עם משפחתו.
ב 1937 חזר עם משפחתו לאיזמיר כאשר מגמתו היתה לעלות לארץ ישראל ולהתיישב בה.
עוד לפני הקמת המדינה הביא לעלייתם של אחיו הצעיר ומשפחתו ושל בתו הבכורה לישראל ועם הקמת המדינה שלח את בנו השני לארץ, וחודשים ספורים אחר כך ארגן ספינת עולים מבני העיר והוא בראשם עלו ארצה ושוכנו במחנה העולים אולגה לידי חדרה.
כהמשך ישיר לעליה המאורגנת התיישבו הוא וכל העולים עמו, לישראל, בעיירה "יהודייה" אשר שמה הוסב לשמה התנ"כי (יהושע יט 44) יהוד, ככתוב "ויהוד ובני ברק וגת רימון". הוא וכל המתיישבים עמו היו הקהילה המאורגנת הראשונה ביהוד ואליהם נוספו עולים נוספים מעליות אחרות אשר באו אחריהם.
עם התיישבותו ביהוד עסק בחקלאות מצד אחד ובארגון הקהילה מאידך, עד שבשנת 1951 נבחר כראש המועצה המקומית הראשון של היישוב.
אברהם אלטלף עם המיקרופון והמורה נחה
אברהם אלטלף עם המיקרופון והמורה נחה
בנוסף לפעילותו לפיתוח המקום ולפיתוח החינוך על כל גווניו, הוא פעל לחיסול העבודות היזומות ו/או עבודות הדחק בהן עסקו רוב המתיישבים ולייסודו של איזור התעשיה ביהוד ולהעברת מפעלים ממקומות שונים בארץ. חיש מהר נתמלא איזור התעשיה, במיוחד על ידי התעשיות הבטחוניות והפך להיות איזור מבוקש מאוד אשר סיפק עבודה לרבים מתושבי יהוד. כהוקרה על מפעלו זה ועל פעילותו כראש המועצה, נקרא הרחוב הראשי של איזור התעשיה על שמו, רחוב אברהם אלטלף.
בשנת 1961 העביר את ראשות המועצה לחברו סעדיה חתוכה ז"ל.